עבד כנוע נענש עם שוטים וצעצועים על ידי המאהבת הדומיננטית שלו

בחדר חשוך ומואר אפלולי, אישה צעירה ויפה כורעת על ברכיה על הרצפה, ידיה כרוכות מאחורי גבה. היא שפחה כנועה, בשליטת פילגש דומיננטית. האווירה כבדה מציפייה כשהאדונית מתקרבת, שוט בידה. בתנועה מהירה, היא מכה בישבן החשוף של העבדים, משאירה סימן אדום בוהק. השפחה גונחת בהנאה, גופה רועד בכל מכה. אבל האדונית לא מסתפקת רק בשוט. היא מציגה מגוון צעצועים, כל אחד יותר מסעיר מהקודם. היא מתגרה בחור ההדוק של העבדים בתחת, דוחפת ומדרבנת עד שהוא מפנה את מקומה. השפחה צורחת באקסטזה כשהאדונית צוללת את הצעצועים עמוק בתוכה, ממלאת אותה עד תום. הסצנה מסתיימת עם האדונית, מתנשפת ומסופקת, כשהיא מתבוננת בעבד המתפתל על הרצפה, גופה עדיין פועם מההנאה העזה. זהו עולם של שליטה וכניעה, שבו האדונית שולטת על העליון והעבד אינו אלא כלי משחק.